סיפורו האישי של דוד דהן

סביר להניח שאם הגעת לכאן את בהריון ויש לך עובר עם שפה או חיך שסוע או שניהם ביחד, כמו במקרה שלנו. קחי נשימה ארוכה, תירגעי. זה יכול להיות מלחיץ, אבל רק אם את לא באמת יודעת מה זה. כשתדעי, את תהיי הרבה יותר רגועה. ידע זה כח.

אתחיל בסיפור שלי. אני שלי, אמא לדוד המתוק. הכל התחיל בסקירת מערכות מאוחרת. משום מה לא רציתי לעשות מוקדמת ואני מבינה שכל מה שקורה -קורה לטובה. הרופא השתתק, עצר את הסקירה ואמר לי ״יש לעובר שפה שסועה עם חשד לחיך שסוע״. לא היה לי מושג על מה הוא מדבר, ציפיתי להיכנס לשמוע שהכל בסדר ולצאת. כמה ימים אחר כך כבר הייתי בבית החולים בסקירה מורחבת, הרופא אמר שאם אני רוצה עכשיו אין בעיה לבצע הפסקת הריון. הפסקת הריון???! מה?? הרי נקשרתי לדבר המדהים שנוצר בתוכי. לחבר הקטן שבועט לי בבטן וזז הרבה כשאני אוכלת שוקולד. הרי הוא שלי? איך אוותר? חושבת וחושבת וכולם לוחצים משום מה להוריד. ״את צעירה, תוכלי להיכנס שוב להריון, למה להיכנס למיטה חולה״ לא, אני לא רוצה לוותר. הוא שלי.״ רק היו אומרים לי הפסקת הריון היית בועט-ילד עם אופי. יודע ומבין כבר מהבטן. רופא הנשים שלי צעק עליי שאני לא יודעת מה אני עושה! שאין לי מושג, זה ילד שלא יחייך שלא יצחק זה ילד שיסבול. "תחשבי טוב מה את עושה!" אין לך זמן לחשוב. היום אני מבינה רופא יקר שזה שאתה דוקטור לא הופך אותך לחכם. כי אחרי מה שאמרת-אתה לא יודע כלום. עברו עלי שבועות של בכי. רציתי לשמוע ממישהו "שלי תשאירי את הילד" ולא שמעתי. החלטתי שאני מאמינה בבורא עולם, שאם הוא ״עשה לי את זה״ הוא כנראה יודע מה הוא עושה. סוחבת וסוחבת, שבוע 40 , ירידת מים 4 לפנות בוקר. בשעה 16:37 הגחת לעולם יצור מופלא, ילד טהור ויפה שלי. הדבר הכי יפה שאלוהים ברא, שמו אותך עליי. המיילדת אלינור מדברת איתי על הבן שלה שנולד עם חיך שסוע. כולם מתרגשים. אתה כבר בן חודשיים שמח וצוחק ואנחנו מחכים לניתוח שפה. אם מישהו היה מרגיע אותי בהריון היה לי הרבה יותר קל, עמותת שפת הלב היחידים שהיו לי לאוזן קשבת. תודה לכם אנשים מדהימים. הכנסתם לי כל כך הרבה אור ואושר לחיים. ילד שלי, אני כ״כ שמחה שלא ויתרתי עליך. הבית מלא בצחוק. תודה.

דילוג לתוכן